מתקרבים לריפוי ALS \ MND חזרה לאינדקס נושאים
מתוך האתר המקוון של The HARVARD Crimson; 10 באוקטובר, 2007;
תרגום: ד"ר רויטל לביא
חוקרים מביה"ס לרפואה בהרווארד בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת לוואל בקוויבק טוענים שהם מתקרבים למציאת חיסון לצורה התורשתית של ALS \ MND, מחלה בה חלבון מוטנט הורס את יכולת השליטה בשרירים. המחקר בראשותו של Robert H. Brown Jr ו- Jean-Pierre Julien הוא חלק ממגמה רווחת בחיפוש אחרי חיסון למחלות גנטיות, ביניהן אלצהיימר ופרקינסון.
חיסונים רגילים דוגלים בהכנסת צורה פעילה של החלבון המזיק לגוף כדי לעורר את מערכת החיסון של האדם. החיסון החדש הוא נתינת נוגדנים לגוף שיתקפו את החלבון המוטנט האחראי למחלה, וגורם להרס נוירונים מוטוריים. ב-ALS \ MND החלבון המוטנט הורס נוירונים מוטוריים במוח ובמוח השדרה.
מטרת החוקרים כעת היא למצוא נוגדנים יעילים לטיפול בעכברים חולי ALS \ MND לפני שיעברו לניסויים קליניים בבני אדם.
עד כה החוקרים הגיעו למסקנה כי סילוק SOD1 רעיל מהגוף יעזור לכל הסובלים מהצורה התורשתית של ALS \ MND אם מפחיתים את הכמות של החלבון החולה אפשר לעכב את התקדמות המחלה ולהקטין את חומרתה. למרות שהצורה התורשתית של ALS \ MND אחראית רק ל- 5-10 אחוזים מכלל החולים, החוקרים מקווים שהחיסון אותו יפתחו יוכל להינתן גם לצורות הלא גנטיות של המחלה, שאחראיות ליותר מ- 90 אחוזים מהמקרים. יתכן שגם בצורות הלא תורשתיות של המחלה קיים אותו חלבון פגום. יתכן גם כי לאותו חלבון יכול להיות יותר מתפקוד אחד, ותפקודים שונים מאלה עליהם חשבו החוקרים עד כה.
אסטרטגיית תאי הגזע עשויה להקל על חולי ALS \ MND חזרה לאינדקס נושאים
ד"ר רוברטה פרידמן, מתאמת המידע של מחלקת המחקר של אלס"א; 31 ביולי, 2007;
תרגום: דנה פז-פרינס
תאי גזע שהונדסו כדי שייצרו כמויות מוגדלות של מולקולת-סיוע, עשויים להאריך חייהם של נוירונים מוטוריים אצל חולדות ניסוי. גילוי זה מעניק תקווה, שאם גישות חדשות ישלבו בין היתר שימוש בתאי גזע, הטיפול במחלת ALS \ MND יעלה מדרגה.
תאי גזע אנושיים שהונדסו כדי שייצרו כמויות מוגדלות של מולקולת-סיוע יכולים להאריך חיי נוירונים מוטוריים בחולדות ניסוי שחולות ב-ALS \ MND אבל שתלים של תאי גזע לא משמרים את יכולת העצבים לתקשר עם השריר. את המחקר ערכו ד"ר קלייב סוונדסן ועמיתיו במרכז וייסמן באוניברסיטת וויסקונסין. המחקר מתווה מסלול ברור לגישות חדשות שעשויות להצליח מבחינה קלינית.
שימור נוירונים אצל החולים, הוא רק צעד אחד. השיטות העתידיות עוסקות בשימורו של הצומת עצב-שריר. הצוות ימשיך במחקר בעזרת מענק חדש ממכון הבריאות הלאומי (NIH).
סוונדסן אמר שהנתונים שאסף (במימון אגודת ALS \ MND) סיפקו למכון הבריאות הלאומי הוכחה לכך שיש טעם להמשיך לחקור את תאי הגזע וגורמי גדילה כטיפול אפשרי ב- ALS \ MND מענק-המחקר החדש יממן מחקר בתחום למשך חמש שנים.
הממצאים עד כה מראים שתאי גזע מהונדסים יכולים לתמוך בנוירונים מוטוריים שמתים במחלה. התאים המהונדסים שורדים אחרי השתלה ומספקים ללא הפסקה את מולקולת תאי עצב GDNF.
חולדות ניסוי שעברו מוטציית חלבון מסוג SOD1 שימשו מודל. הנוירונים המוטוריים אצל חולדות שקיבלו שתלי תאי גזע אנושיים עם GDNF, שרדו זמן רב יותר, אבל לא היה שינוי בפריצת השיתוק או במשך השרידות. למרות שרידותם, הנוירונים לא התחברו לשריר.
תאי הגזע המושתלים נשארים כתאי אב לא מפותחים, עדיין לא נוירונים ולא תאי גליאה, אבל מייצרים GDNF מגן, פעולה חיונית לשרידות טובה יותר של נוירונים מוטוריים. הם לא פעלו כתאי גליאה, שידוע שהם מספקים תמיכה לתאי עצב סמוכים. הם לא החליפו את התגובה הדלקתית של תאי גליאה שהיא חלק מתהליך המחלה. וגם לא השפיעו על יציבות הגלוטמט, שמשפיע על ALS \ MND.
בנוסף, החוקרים גילו שהזכרים כנראה רגישים יותר למחלה, וזה נכון גם אצל אנשים.
המחקר ממומן על ידי סניף ויסקונסין של איגוד ה-ALS \ MND.
אבדן גן מוביל לשחבור ובניה של חלבונים רעלנים בנוירונים חזרה לאינדקס נושאים:
חוקרים במיו-קליניק גילו כיצד אבדן של גן יכול להוביל להצטברות של חלבונים רעלניים במוח, הגורמים לדמנציה (שטיון). המנגנון חשוב במחלות נוירולוגיות תלויות גיל.
מתוך האתר המקוון של ScienceDaily; 1 באוקטובר, 2007;
תרגום: ד"ר רויטל לביא
המחקר, בראשותו של Leonard Petrucell, פורסם ב- Journal of Neuroscience. המדענים הראו כי חוסר בגן הידוע בשם פרוגרנולין (progranulin) גורם לשחבור (חיתוך וחיבור) שגוי של חלבון TPD-43שבדרך כלל מתפקד בתוך הגרעין של תא העצב. כאשר חלבון זה נחתך ומוחבר מחדש הוא נכנס לתוך גוף הנוירון, שם מולקולות חלבון נדבקות זו לזו ונוצרר צבר שהולך והגדל, מצב המפריע לתפקוד הנורמלי של הנוירון. צברים של החלבון TPD-43 נמצאו במקרים אחדים של דמנציה תלוית גיל כולל, באלצהיימר, בדמנציה קדמית-צדעית, וב-ALS \ MND.
המחקר מנסה להסביר מדוע TDP-43 פגום נוכח בכמה מחלות של התנוונות תאי עצב ומציע מסלולי מחקר חדשים במטרה לחפש אחר טיפולים מועילים. המחקר פותח אפשרויות לטיפול עתידי אפשרי, החל בחיפוש תרופה חדשה ומקורית לטיפול בחולים ועד לתגליות על מנגנוני ההישרדות של התאים והזדקנות.
במחקרם, מכניסים החוקרים ממיו קליניק עוד חלק לפזל הסבוך הקרוי דמנציה באמצעות חקר הקשרים האפשריים בין שתי תגליות פורצות דרך שנתגלו לאחרונה. ביולי 2006 דווחו החוקרים בכתב העת Nature שצורה של דמנציה FTD, שלא נגרמת על-ידי הצטברות טאו בנוירונים, היתה בגלל מוטציה בגן פרוגרנולין (progranuline). פרוגרננולין יוצר חלבון שעוזר לנוירונים לשרוד. קבוצת המחקר מצאה שיותר מ- 40 מוטציות שונות בגן פרוגרנולין יכולות לגרום ל- FTD. המחקר השני שדווח באוקטובר 2006 בכתב העת Science ע"י חוקרים מבי"ס לרפואה בפנסילבניה,מצא שהחלבון TDP-43 פוקק וגורם להדבקויות במוחם של חולים עם FTD ו-ALS \ MND החלבון מוצה ממוחות של מתים ונמצא רק באזורים שהושפעו מהמחלה. ב-ALS \ MND נמצא החלבון בנוירונים המוטוריים של מוח השדרה , השולטים בתנועה ובאנשים עם FTD שהיא הדמנציה השכיחה השניה בהסתברותה באנשים מעל גיל 65, נמצאו צברי TDP-43 באונה הקדמית ובאונה הצדעית השולטות בשיפוט וחשיבה, שנפגעים במחלה זו. במצב נורמלי TDP-43 עוזר לגנים ליצור חלבונים. במחקר הנוכחי בדקו החוקרים האם פרוגרנולין מעורב בתהליך עיבוד TDP-43. נמצא כי עיכוב ביטוי פרוגרנולין בנוירונים מוביל להצטברות שברי TDP-43, החיתוך הזה תלוי באנזים קספז 3. קספז הוא אנזים החותך חלבונים אחרים ולכן בעל תפקיד מכריע באפופטוזה - מוות מתוכנת של התא. נראה הגיוני שהקספזים מופעלים כאשר פרוגרנולין עובר מוטציה היות ואבדן פרוגרנולין יכול להפעיל איתות למות התא. מחפשים כעת כיצד מוטציות בפרוגרנולין מובילות לעליה בפעילות קספז. יתכן שפרוגרנולין מתפקד כמלווה ומגן כאשר הוא נקשר ל- TDP-43ומגן עליו מביקוע.
תיאורטית, עיכוב קספז 3 יכול לעצור את החיתוך וההצטברות של TDP-43, אבל לא ניתן לעשות זאת בגוף היות שקספז נחוץ לגוף לתפקוד נורמלי. יתכן שאפשר לזהות מרכיבים אחרים שמונעים באופן ייחודי את הקיטוע והפיזור מחדש של TDP-43 וזה הנושא אותו חוקרים כעת. החוקרים בודקים כעת האם מוטציות בפרוגרנולין קיימות גם ב-ALS \ MND או באלצהיימר.
