ארכיון - מחקר

דוקטור מייקל סטרונג זכה בפרס Sheila Essey Award"" לחקר מחלת ה .A.L.S לשנת 2005 מטעם עמותת ALSA והאקדמיה האמריקנית לנוירוביולוגיה (ANN) . בנאום שנשא סטרונג בכנס ה ANN הוא דיבר על הרעיונות המקובלים כיום בנוגע לאופן שבו נהרסת מערכת העצבים על ידי המחלה ועל המחקרים הרבים הנערכים כיום.

מחקרו של דוקטור סטרונג התמקד החלבון בשם "Tau" אשר לו תפקיד במבנה הסיבים הפנימיים של תא העצב. חלבון זה מצוי במוח וכמותו עולה עם הגיל, אולם לא באזורים הקדמיים של המוח- לכן קיומו של חלבון זה באזורים הקדמיים יכולה להצביע על בעיה.

מעורבותו של Tau נמצאה קשורה במחלות נוירודגנרטיביות נוספות. במחלת ה A.L.S. נמצאה כי בעוד הצורה הבסיסית של החלבון נשמרת, נמצאה לה תוספת .

סטרונג הרחיב בהרצאתו על החלבונים השונים המשתתפים במבנה הסיבים של תאי העצב וכן על המולקולות השונות אשר תפקידן ל"הסיע" מטען על סיבים אלו לאורכו של תא העצב- מולקולות המיוחדות בכך שעליהן לעמוד באורך היוצא דופן של תאים אלו אשר מגיעים עד לשרירים.החלבונים אשר בונים את הסיבים האלו מרכיבים מבנה מאוד מדויק ומורכב. מספיק שסוג אחד מחלבונים אלו יבוטא בעודף על מנת לפגוע במבנה הסיבים. תוצאה של פגיעה במבנה הסיבים האלו תגרום בסופו של דבר לפגיעה כוללת בתאי העצב המוטוריים.

מחקר בנוגע לחלבוני הסיבים והגורמים לחוסר היציבות במבנה שלהם נבדקים כיום על עכברי מודל של A.L.S. . רעיון אחד הוא כי חלבון SOD1 פגום מפריע ליצירת חלבונים חדשים. רעיון נוסף הוא כי ביטוי לא נכון של החלבון אצל חולים יכול לגרום לגירוי של המערכת החיסוניתלא מבורקת אשר עשויה להרוג את תאי העצב. תתכן גם האפשרות כי תאי העצב אינם מסוגלים להתמודד עם האותות החיצוניים שהם מקבלים מהסביבה ולכן הם מתים.סטרונג טוען כי שלושת האפשרויות הנ"ל גורמות בסופו של דבר לאותה תוצאה- פגיעה בתאי העצב המוטוריים.

רעילות המוטציה ב SOD1

חלק מהמחקרים שהוצגו בכנס של ANN הראו ששינויים בחלבון SOD1 רעילים לתא. נמצאו שני אתרים ספציפיים בחלבון המוטנטי התורמים לאפקט הרעיל. שינוי ספציפי של החוצות האמינו המרכיבות את החלבון באזורים האלו הראו שינויים בעכברי מודל בעלי המוטציה – ושינויים אלו מנעו ביטוי לא נורמאלי של החלבון SOD1 בתאים. עכברים אלו גם לא הראו כל פגיעה בתאי העצב המוטוריים.

בנוסף, החוקרים טענו כי בעוד המיטוכונדריה (האברון בתוך התא האחראי על יצירת אנרגיה) של תאים חולים הראתה התגבשות של החלבון המוטנטי באזורים החיצוניים והפנימיים של הממברנה שלה, חלבוני SOD1 שביצעו בהם את השינוי באתרים המדוברים, לא הראו התגבשות כזו ולא היה נזק למיטוכטנדריה. במידה והחוקרים יצליחו לזהות בדיוק מהו האפקט הרעיל של החלבונים המוטנטים הם יוכלו לגבש דרכי ריפוי לתיקון הנזקים האלו.

רמזים ראשוניים על דרכי טיפול ב .A.L.S.

כיום, כשחושבים כי ביטוי החלבון SOD1 המוטנטי רעיל לתאים, מנסים שיטות שונות להוריד את הרמה הכוללת שלו בתוך התא. קבוצת חוקרים דיווחו על ששה חומרים פוטנציאלים אשר נבדקו על תאים פיברובלסטיים של עכברי מודל. כיום התרופות האלו מצליחות להוריד את רמת החלבון בתא אך הדרך עוד ארוכה עד למציאת טיפול יעיל ובטוח. כיום מחפשים חומרים נוספים אשר דוחים את התפרצות המחלה בעכברים ומאריכה את משך חייהם.

ממצאים חדשים על VEGF

קבוצת מחקר בדקה את האם שינויים בגן המקודד לפקטור הגידול VEGF (Vascular endothelial growth factor) עשויים להוות פקטור בהעלאת הסיכון לחלות ב .A.L.S. באוכלוסיות שונות. ואריאנט מסוים של הגן המקודד ל VEGF אכן היה נפוץ יותר אצל חולים עם התפרצות מוקדמת של המחלה. ניתן לקרוא על מחקר זה בקישור http://www.alsa.org/news/article.cfm?id=505 .

גישת תרפיה חדשה למחלת ה A.L.S. ( Lou Gehring's disease) הביאה לתוצאות של חיזור שרירים והארכת חיים בחיות מודל של המחלה. הגישה היא ע"י שימוש בשיטה הקרויה , אשר בעזרתה מורידים ביטוי של גן המקודד לחלבון מטרה – במקרה זה החלבון הינו אנזים הקרוי SOD1. האנזים הזה ידוע כמוטנטי (פגום) חלק מהחולים אשר אצלם מועברת המחלה באופן תורשתי.

העובדה ששתי קבוצות בלתי תלויות העוסקות בחקר מחלת ה .A.L.S הגיעו לתוצאות דומות בעזרת שיטת ה RNA inhibition מראה כי הגישה אכן מבטיחה ביעילותה ובקידום המחקר לניסויים קליניים. מודל המחלה הם עכברים הנושאים מוטציה (פגם) בגן המקודד לאנזים SOD1 והעכבר מפתח סימפטומים של מחלת ה A.L.S.. עכברים מוטנטים אלו, שטופלו בשיטת ה RNA inhibition מראים שיפור בכוח האחיזה שלהם. מחקר זה הוא חלק מתוכנית של ALSA לפיתוח שיטות חדשות לטיפול במחלה.

חוקרים במרכז ה .A.L.S באוניברסיטת אמורי בודקים את האפשרות לתכנון ניסוי קליני עבור אנשים שנמצאים בסיכון ל .A.L.S משפחתי . היות וזוהי מחלה נדירה , החוקרים מציינים כי תחילה יהיה עליהם לאתר את האנשים שיכולים להיות מתאימים למחקר כזה , וכאשר ימצאו האם הם בכלל יהיו מעוניינים להשתתף במחקר כזה .

צוות המחקר מחפש משפחות בהם לפחות שני חברי משפחה אובחנו בעבר או בהווה כחולי A.L.S. . ד"ר יונתן גלאס החוקר הראשי של מחקר זה , אומר לALSA כי הם מעוניינים לאתר את האנשים הבריאים במשפחות אילו אשר נמצאים בסיכון לפתח A.L.S. . הקשר הראשוני יהיה באמצאות שיחת טלפון בת 10-20 דקות , אשר במהלכה החוקרים ישאלו שאלות לגבי המצב הבריאותי והיסטוריה משפחתית . האנשים שהם בסיכון ישאלו לגבי העניין הפוטנציאלי שלהם להשתתף מחקר הקליני אשר מטרתו היא מניעת או עיכוב התפרצות המחלה אצלם .

החוקרים מציינים , כי בהסתמך על שיחות הטלפון הראשוניות שתוארו מעלה , יתחיל ניסוי הכולל טיפול לצורך הערכת/מציאת התרכובות המיועדות לעצור או לעכב את התפרצות המחלה באנשים שבקבוצת הסיכון . אם אתה מאמין שיש לך A.L.S. משפחתי או עלול להיות בסיכון לA.L.S. משפחתי (לפחות שני מקרי .A.L.S במשפחה) , ואתה מעוניין ללמוד עוד לגבי מחקר זה , אנא התקשר למרכז ה A.L.S. באוניברסיטת אמורי טל . 888-413-9315 . The A.L.S. Center at Emory University ) )
http://www.alsa.org/patient/drug.cfm?id=631

המולקולות הללו נותנות כיוונים חדשים בתכנון תרופות חדשות למחלה. לדברי ד"ר פטר לנסבורי, חוקר מהרווארד, "לתרכובות שגילינו פעילות טובה במבחנה, אנו עובדים קשה כעת על הגדלת האפקטיביות שלהן ע"י בחינת ההשפעה של משתנים שונים על פעילותן".

"כמו כן," מוסיף לנסבורי, שחוקר במרכז הרווארד לנוירודגנרציה ותיקון בבוסטון, "אנו מחפשים שותפים בתעשייה הפרמקולוגית. רבות מהחברות מחזיקות מאות ואלפי תרכובות פרטיות וחסויות. אנו מקווים שאחת מהתרכובות הללו תתן לנו נקודת התחלה טובה יותר לתהליך האופטימיזציה המתוכנן."

קבוצת החוקרים מהרווארד, הממומנת בחלקה ע"י ארגון האל"ס, בחנה ספריות של תרכובות בחיפוש אחר אלו המתאימות בחללים קריטים באנזים SOD1 ומייצבות אותו. SOD1 קיים בצורתו התקינה כמבנה בעל שתי תת יחידות. כשתת היחידות נפרדות הן עוברות אגרגציה.

האגרגטים (צברים) של מוטנט ה – SOD1 כנראה רעילים כאשר הם נוצרים במערכת העצבים של חולי אל"ס. באל"ס, תאי עצב מוטורים מתים ובכך נגרמת חולשה ההולכת ומתגברת בשרירים הנחוצים לתנועה, דיבור ובסופו של דבר, נשימה. בדרך כלשהי ה – SOD1 המוטנט "הורג" את תאי העצב המוטורים.

הרבה אתרים בחלבון SOD1 עוברים שינוי ע"י מוטציות שונות שחוקרים זיהו במשפחות בעלות אל"ס תורשתי. כ - 5-10 אחוזים ממקרי האל"ס הם תורשתיים.

הגורם המשותף לכל המוטציות הללו הוא השיבוש במבנה החלבון SOD1, למרות המשך בפעילותו. מכאן לא מדובר באיבוד הפעילות הנורמלית של SOD1 הגורם למחלה, אלא רכישת תכונה רעילה, ככל הנראה מדובר ב"הדבקות" למולקולות נוספות של SOD1. עצירת האגרגציה הזו, לפיכך, מהווה המטרה העיקרית עבור חוקרים רבים בתחום.

החוקרים בחנו מעל 1.5 מיליון מולקולות, בעזרת תוכנת מחשב הפותחה ע"י חברת "שרדינגר" (http://www.schrodinger.com) , ומצאו מאה מבנים היכולים להתאים. מהמאה הללו, 15 הראו סימנים שהן מסוגלות למנוע אגרגציה של SOD1, כפי שהראו החוקרים במבחנות במעבדה. הספריה נסרקה מראש תוך שימוש ב"חוקי ליפינסקי", סט כללים העוזרים לבחור מולקולות עם תכונות "תרופתיות" מתוך מאגרי מידע כימיים עצומים. "זוהי הסיבה העיקרית שבזכותה ל – 15 המולקולות הנבחרות יש תכונות של תרופה", אומרת החוקרת ד"ר סומיה ריי.

התרכובות הללו נותנות נקודת פתיחה טובה לתכנון תרופות חדשות, כך כותבים החוקרים במאמרם. הם מוסיפים כי הם "מקווים למצוא תרכובת שתבדק בעכברים טרנסגנים של SOD1" המהווים מערכת מודל לאל"ס תורשתי, ברגע שהכיוונים החדשים הללו יובילו לתרופות פוטנציאליות של ממש.

תקציר: בדו"ח הראשון המראה כי ניתן לגרום לתאים עובריים הומניים ליצור תאי עצב מוטורים בתנאי מעבדה, חוקרים מצאו רצף ספציפי של סיגנלים מולקולרים שמשרים התפתחות תאים לתאי עצב.

--------------------------------------------------------------------------

חוקרים העובדים במימון ארגון האל"ס הראו לראשונה שניתן לגרום לתאים עובריים הומנים להפוך לתאי עצב מוטורים, התאים במערכת העצבים שנהרסים באל"ס. המחקר מפרט את הרצף של הארועים המולקולרים המדריך את התאים העובריים להפיכתם לתאי עצב מוטורים, התאים שגורמים לשרירים להתכווץ.

הממצאים, שפורסמו ב – 31 לינואר בגרסת האינטרנט של המגזין “Nature Biotechnology”, יכווינו חוקרים לקראת דרכים חדשות להתמודדות עם המחלה. לדברי ראש מחלקת המדע של ALSA, ד"ר לוסי ברוין, "ליכולת ליצור תאי עצב מוטורים הומנים בצלחות מעבדה יש ערך עצום, לא רק בשביל טיפולים עתידיים שיפותחו, אלא גם מיידית, ככלי מחקרי ללמידת דרכים חדשות להתמודדות עם מחלות תאי עצב מוטורים."

סו-צ'ון זאנג מאוניברסיטת וויסקונסין מומן ע"י ALSA לעבודתו החלוצית על תאי גזע. ALSA כעת חילקה מענקים לפרויקט חדש, שבו זאנג, ועמיתיו במרכז ווייזמן, ימשיכו בתוכניותיהם שכוללות השתלת תאי העצב המוטורים הללו, שנוצרו מתאי גזע עובריים, לחוט השדרה של עוברי תרנגולת.

"אנו מצפים שההשתלות בתרנגולת לפחות ילמדו אותנו כיצד תאי העצב המוטוריים מתבגרים היסטולוגית ותפקודית", אומר זאנג. התוכניות הן, לאחר מכן להשתיל את התאים לעכברים, שמהווים חיית מודל לאל"ס, ולגלות את אחוז השרידה של תאי העצב המושתלים ושינויים כלשהם בהתפתחות המחלה בחיה המושתלת..

דפוס סיגנלים מתוזמן במדויק קובע לאיזה סוג של תא יתפתח תא הגזע העוברי. זאנג וקבוצתו מצאו שההחלטה של התא להפוך לתא עצב מתבצעת מוקדם בתהליך התפתחותו. הסיגנלים הקריטים כוללים חומצה רטינואית, ומולקולה בשם סוניק הדג'הוג.

אם יודעים את הרצף המדויק של סיגנלים הדרוש להפיכת תאי גזע לתאי עצב מוטורים, מדענים יוכלו, אולי, להשרות תיקונים במערכת עצבים שניזוקה מאל"ס. "תאי העצב המוטורים הנוצרו מתאי גזע עובריים הומנים המתקיימים עצמאית מספקים כלי מחקר העוזר לגלות דרכים חדשות בהתמודדות עם מחלות תאי עצב מוטורים ואפשרות לסרוק תרופות פרמקולוגיות לטיפול במחלות הקשורות בתאי עצב מוטורים", אומר זאנג. "בעתיד," הוא מוסיף, "התאים הללו יוכלו לשמש להחלפת תאי עצב מוטורים שאבדו."

החוקרים גילו שישנם שני שלבים ספציפיים בהם התא "מתחייב לגורלו" כתא עצב; שלב מוקדם ושלב מאוחר. למעשה, תוכנית גנטית מסויימת חייבת להיות משותקת על מנת לגרום לתאים להגיב לרצף הסיגנלים המקדמים הווצרות של תא עצב מוטורי.

התברר כי טיפול בחומצה רטינואית הוא קריטי בהפיכת התאים לתאי עצב מוטורים. החומצה הרטינואית פועלת ע"י כך שהיא מאפשרת למולקולה סוניק הדג'הוג לגרום לביטוי גנים החותמים את גורל התא כתא עצב מוטורי.

התאים שקיבלו מופע של תאי עצב מוטורים הראו גם תכונות חשמליות וכימיות שאישרו את תפקודם ככאלה. התאים הללו יצרו חיבורים עם תאים שכנים, ובכל המובנים שנבדקו התנהגו כתאי עצב מוטורים. הם אפילו משרים יצירת איגוד של מולקולות קולטן בתאי שריר מתפתחים, באותה צורה שבה הוא נוצר בסיבי שריר שמקבלים סיגנל מתא העצב בסינפסת עצב-שריר.

תמיכת ALSA בפרוייקטים מתאפשרת ע"י קרן המימון ע"ש ד"ר ניל ברורמן, "תקווה עבור אל"ס בע"מ", קרן ג'פרי קאופמן ושלוחת ארגון האל"ס בוויסקונסין.

במחקר שמומן בחלקו על ידי ה – ALSA, ד"ר ג'פרי מקליס, מנהל המרכז לתיקון מערכת העצבים של בית החולים המרכזי של מסצ'וסטס ובית הספר לרפואה של הארוורד, וקולגות, זיהו כ-36 גנים קריטיים להתפתחות תאי העצב הללו. הם מצאו סדרת גנים, האחראית על חלקים שונים של התפתחות תאי העצב המוטוריים, המגיעים מהמוח ועד לחוט השדרה.

בנוסף, הגנים מגלים, לראשונה, את תאי העצב הספציפיים, בתוך קליפת המוח, שמתים כתוצאה מהמחלה. לא רק ששני סוגי תאי עצב – אלו שבקליפת המוח ותאי עצב מוטוריים שבחוט השדרה –קשורים אחד לשני, אלא גם נפגעים ככל שהמחלה מתקדמת.

במאמר הראשון שלהם, החוקרים תיארו את תפקידו של גן מסויים שכנראה אחראי לשילוב הנכון של קליפת המוח לחוט השדרה. עכברי מעבדה ללא הגן הספציפי הזה אינם יוצרים קשר כלשהו בין תאי עצב של קליפת המוח לבין תאי העצב של חוט השדרה.

החוקרים, במאמרם במגזין שיצא ב – 20.1.05, כותבים שמאפיין מרכזי של תאי עצב מוטוריים הוא "היכולת לשלוח אקסון ארוך במיוחד לאזורים ספציפיים בתוך חוט השדרה. בתאי העצב הללו, אנו מאבחנים מספר מולקולות שיתכן ויש להם תפקיד מרכזי בגידול ובהדרכה האקסונלית שלהם". (אקסון הוא סיב היוצא מתא העצב להעברת מסרים עצביים לשרירים, איברים וכו').

ומה משמעות הממצאים הללו, לפי מקליס? "ניתן לנצל חלק מהמולקולות והגנים כדי להאריך את משך החיים או את זמן השימוש של תאי עצב מוטוריים מתים השייכים לקליפת המוח ולחוט השדרה. אנו מקווים שיהיה אפשר להשתמש בסיגנלים הללו כדי לשלוט בתאי גזע כדי להחליף תאי עצב מוטוריים מתים השייכים לקליפת המוח ולחוט השדרה".

מחקרים ממספר מעבדות מראים "לא רק את התפתחות תאי העצב המוטוריים בחוט השדרה, אלא גם איך ניתן להחליפם", אמר מקליס. "מטרתנו להגיע להבנה רפואית דומה עם 'החלק העליון' של .A.L.S – תאי העצב המוטוריים בקליפת המוח וחוט השדרה".

אחד החלקים המורכבים ביותר אצל יצורים חיים הוא קליפת המוח של האדם, החלק במוח השולט על מחשבות, זיכרונות ותנועות רצוניות. בזמן היווצרות הקליפה, מה מורה לתאי העצב הרבים, המתפתחים, לאן ללכת ומה לעשות? ייתכן והתשובה תאפשר למדענים לרפא מערכות עצביות פגועות, במחלות כמו .A.L.S או בפגיעות בחוט השדרה.

שיטות הטיפול במצבים אלו הוגבלו משום שהשליטה המולקולרית על מוח מתפתח אינה ברורה. "המורכבות האדירה של המוח וקליפת המוח הקשתה על הבנת תפקיד תאי העצב, עד היום", המשיך מקליס. "אנו מקווים שגישות חדשות, המתוארות כאן לראשונה, יובילו להתקדמות מהירה בתחום זה".

החוקרים הצליחו ליצור נוירונים שונים, בדיוק של 99%, מעוברי עכברים ומעכברים שרק נולדו, בעזרת מכונה למיון תאים. כך יכולים היו לבחון סוגים שונים, כל אחד לחוד, כדי להבין איזה גן מודגש בכל שלבי ההתפתחות. המכונה מחפשת התאמות של רצף אקטיבי של גנים.

במאמר זה, החוקרים מראים שניתן להפריד סוגים ספציפיים של תאי עצב קליפתיים מהמערכת הקליפתית, בשלב התפתחותי ספציפי וקריטי. אין ספק, ששיטתם תביא לפענוח "הפטפוט" הגנטי של המוח האנושי ולגישות חדשות בטיפול ב – .A.L.S.

תרופה זו נועדה במקורה לפעול על המטבוליזם החיידקי אך היא משפיעה גם על ביטוי השליח גלוטמאט. גלוטמאט הוא קריטי להעברת סיגנלים במערכת העצבים המרכזית, הוא נשמר תמיד בכמויות מאוד מבוקרות ע"י חלבון האוסף עודפי גלוטמאט הקרוי EAAT2 . החוקים גילו כי התרופה CEFTRIAXONE משפיעה על רמת ה EAAT2 ובכך גם על רמת הגלוטמאט.

התגלית החדשה על תרופות מסוג ה CEFTRIAXONE נבעה ממאמצים לסרוק תרופות ידועות אשר להן תפקיד פוטנציאלי במחלות נוירודגנרטיביות."עבודה זו מציגה פן חדש לתרופה שידועה כבר מספר רב של שנים", כותבים החוקרים ומדגימה את תפקידן בבקרת נוירוטרנסמיטורים כגון הגלוטמאט.

פרוייקט סריקת התרופות הינו מאמץ משותף של עמותת A.L.S.(ALSA) , NINDS , HDF ו HDSA. חוקרים מ 26 מעבדות שונות שיתפו פעולה בתהליך הזה, שנמשך 6 חודשים ועלה 1.3 מיליון דולר. בסריקה זו נבדקו 1040 חומרים (תרופות) שונים ב 29 בדיקות שונות www.alsa.org/news/article.cfm?id=284 .

לתרופות ידועות הקיימות כבר מספר שנים בשוק יש יתרון על פני תרופות חדשות מכיוון שהשפעתן ותופעות הלוואי שלהן על בני אדם כבר ידועות ומבוססות והן מאושרות לשימוש ע"י ה FDA. המשמעות היא כי במידה והן אכן יוכחו כיעילות בפעילותן על תאי העצב הן יוכלו להגיע לשימוש מיידי בחולים. CEFTRIAXONE הראתה יעילות סטטיסטית במספר מבחנים שעברה, בעיקר בחיות מודל. חוקרים מצאו כי CEFTRIAXONE גרמה לעליה ברמות החלבון המבקר את מעבר הגלוטמאט (EAAT2). לקריאת חומר נוסף כנסו לכאן.

ישנם מספר גורמי גידול אשר עשויים להאריך חיים של חיות מודל למחלת ה .A.L.S אולם ניסויים קליניים בחולים נכשלו עד עתה ולא הצליחו לחקות את התוצאות שהתקבלו בחיות מעבדה. החוקרים סבורים כי גורמי הגידול אינם מסוגלים להגיע אל רקמות המטרה שלהם – עמוד השדרה והמוח. על מנת לבדוק את הסוגיה הזו החוקרים הבלגים הזריקו את פקטור הגידול ישירות לנוזל עמוד השדרה.

הממצאים הראו כי העברת ה VEGF עיכב את תחילת השיתוק ב 17 ימים בחולדות, שיפר יכולות מוטוריות והאריך את חייהן ב 22 יום. זהו האפקט המשמעותי ביותר שנצפה עד היום ע"י חלבון בחיות מודל ל .A.L.S.

פטר כרמלייט וצוות חוקריו כתבו כי העברה ישירה של פקטור הגידול VEGF למוח בחולדות נראה יעיל במיוחד בהגנה על תאי עצב מוטוריים. הממצאים הללו במכרסמים עשויים להוות טיפול למחלות נוירודגנרטיביות בכלל. מידע נוסף ניתן לקרוא כאן.

1. AVP-923 (מ"ג 39 של DM ו- 30 מיליגרם של Q), פעמיים ביום ל- 28 ימים.
2.DM בלבד.
3.Q בלבד.
החוקרים, שמומנו על ידי חברת התרופות אבניר, בדקו את החולים לאחר יום, 15 ימים ו- 29 ימים. הבחינה העיקרית של התוצאה התבססה על מדד היציבות של המרכז למחקר ניאורלוגי (CNS-LS). משתני יעילות משניים היו מקרי הצחוק או הבכי ושינויים במדד האנלוגי החזותי לאיכות חיים (QOL) ולקשרים (QOR).

החוקרים דיווחו שחולים שקיבלו AVP-923 השתפרו, במדד היציבות ב 3.3 נקודות יותר ממי שקיבל DM וב- 3.7 נקודות יותר ממי שקיבלו Q. לחולים שקיבלו AVP-923 היו פחות מקרי צחוק/בכי, וניקוד גבוה יותר במדדים לאיכות החיים ולקשרים. תגובות שליליות היו בדרך כלל קלות עד בינוניות, ומדד אי-ההמשכיות הקשורה לטיפול היה 24% ל- AVP-923, ששה אחוזים ל- DM ושמונה אחוזים ל-Q.

"כל זה יאפשר לרופאים להחליט החלטות מושכלות בכל הנוגע לתוצאות, יתרונות וסיכונים", אמר ברוקס. "יש צורך בניסויים נוספים כדי להשוות בין גורמים אחרים המטפלים בהתפרצויות הצחוק והבכי ואמצעים אחרים הניתנים כדי להקל על חולי .A.L.S, הקשורים לתרפיה גופנית, תרגולים ואי-ספיקה נשימתית, תרפיה רפואית לשינה, דיכאון, כאב, הפרשת רוק, כשל נשימתי, התכווצויות שרירים ועוויתות."

אבל, הוא הוסיף, חולים במחקר הנוכחי נבדקו כדי לראות איך הם מעכלים תרופות נגד סרטן. שמונים ותשעה אחוזים מהם סבלו מתופעות לוואי, ו- 24% מהם הפסיקו לקחת את התרופה בארבעת שבועות המחקר. "כל זה מעורר ספקות בנוגע לקבילות ה- AVP-39 בהקשר לגורמים שעוד לא נבדקו ושיכולים להקטין את מקרי הצחוק והבכי, כולל תרופות נגד דיכאון מסוג amitriptyline ותרופות אחרות שבולמות שימוש מחדש של סרוטונין."

שלושים חולים בששה מרכזים רפואיים ברחבי ארה"ב ישתתפו בניסוי, חמישה חולים בכל קבוצה. ארבעה מכל חמישה חולים יקבלו את התרופה, ואחד יקבל תרופת דמה. התרכובת תינתן בשיטה תת-עורית.

.A.L.S, המחלה העצבית-מוטורית הנפוצה ביותר, נגרמת מניוון מתקדם של המערכת המוטורית, ובדרך כלל ממיתה בתוך חמש שנים מהופעתה. האמונה הרווחת היא שהניוון נובע מדלקת המתחילה מזן חמצני מגיב. AEOL 10150 הינו חלק מסדרה של חומרים קטנים ומזרזים, נוגדי חמצון, המשמידים רדיקלים השואבים חמצן, כנראה גורם עיקרי לתחילתם של מחלות רבות. במחקרים שנעשו על חיות, החומרים המזרזים ונוגדי החמצן הקטינו את הנזק לעור של עכברים עם הפרעות עצביות, כולל .A.L.S.

מכיוון שהתרכובת עדיין נחשבת כתרופה ניסיונית, ללא אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי, רופאים אינם יכולים לרשום לתת אותה כמרשם לחולי .A.L.S.

ששת המרכזים הרפואיים המשתתפים במחקר הם:

·Columbia-Presbyterian Medical Center, The Neurologic Institute Tel: 1-(212) 305-3632

Drexel-Hahnemann University Department of Neurology Tel: 1-(215) 762-7692

·John Hopkins University Center for A.L.S. Research Tel: 1-(410) 955-6435

·Forbes Norris A.L.S. Research Center California Pacific Medical Center Tel: 1-(415) 923-3604

·Massachusetts General Hospital, Tel: 1-(617) 726-8741

Upstate Medical Center, Syracuse University Tel: 1-(315) 464-4243

המחקר נועד לענות על השאלות הבאות:

א. האם חולי .A.L.S יכולים לעמוד בניתוח והמרצה חשמלית של הסרעפת?

ב. האם חולי .A.L.S יכולים לעמוד בהמרצה חשמלית?

ג. האם ההמרצה החשמלית תחזק את הסרעפת ותשפר את האפקטיביות שלה? האם היא תשפר את הנשימה?

כל המעוניין להשתתף בניסוי, מתבקש לפנות ל:

Dr. Raymond P. Onders: Raymond.Onders@uhhs.com

המחקר כולל תשעה ביקורים במשך שנה בבית החולים בקליבלנד. לאחר הניתוח, ההמרצה החשמלית תוגבר בהדרגה. בניגוד לניסיונות רפואיים אחרים, המשתתפים יממנו מכספם את השתתפותם. (המאמר באנגלית).